למה צריך חוקים מיוחדים לנשים?

אז יש חוקים. ויש גברים ויש נשים.
ובתיאוריה החוק הוא חוק ואמור להיות נכון עבור גברים ונשים כאחד (כאחת?)
אבל בפועל יש חוקים שנכתבו באופן ספציפי עבור נשים.
ידעתן את זה?

האם צריך חוקים נפרדים לנשים?
מקרה לדוגמה – לידיה פואט

לידיה נולדה בשנת 1855 באיטליה. היא למדה משפטים באוניברסיטת טורינו והתמחתה ברפואה משפטית. בגיל 28 לאחר שעברה את המבחנים העיוניים והמעשיים נרשמה ברשימת הפרקליטים של טורינו.
רק ש.. מישהו במשרד התובע הכללי פחות אהב את העניין והוגשה תלונה שטענה כי "על פי חוק ותקנת הציבור נאסר על נשים להיכנס ללשכת עורכי הדין". ההגנה הציגה דוגמאות של נשים במדינות אחרות שעוסקות בעריכת דין אך ההחלטה אושרה. לידיה ערערה בבית המשפט העליון אך התוצאה נשארה בעינה.
אישה לא יכולה להיות עורכת דין.
המקרה עורר עניין בעיתונות ובאקדמיה האיטלקית אך ללא שינוי ממשי במצב.
את השנים הבאות בילתה לידיה בעבודה במשרד עורכי הדין שהיה שייך לאחיה – ביצעה את העבודה בפועל אך לא חתמה על מסמכים ולא הופיעה בבתי במשפט. במקביל היתה פעילה למען זכויות נשים בתנועת הנשים הבינלאומית.
36 שנים קדימה (1919) נחקק חוק חדש שאיפשר לנשים לכהן בתפקידים ציבוריים מסוימים באיטליה, מהלך שפתח את הדלת לעורכות דין נשים לראשונה.
בגיל 65 נרשמה לידיה כעורכת דין מן המניין – הראשונה באיטליה.

אם הסיפור נשמע מוכר כנראה ששמעתן על הסדרה של נטפליקס – "החוק על פי לידיה פואט" – מומלצת לצפיה ללא הבדל דת, גזע ומין.

ומה בישראל שאלתן?
רוזה גינוסר למדה משפטים בפריז והשלימה את הבחינות בשנת 1913. היא עבדה כעורכת דין בצרפת ולאחר מכן בלונדון. כשעלתה לישראל בשנת 1922 והגישה בקשה לשלטונות המנדט הבריטי להיבחן לצורך קבלת רישיון נענתה כי לפי הפקודות אדם (person) רשאי להיבחן והיא אינה עונה להגדרה ולכן לא תוכל להיבחן.
מפה לשם 8 שנים של מאבק פוליטי ומשפטי (למזלה רוזה היתה מקושרת היטב ביישוב הציוני ובלונדון) הובילו לקביעה כי לנשים ישנה הזכות לעסוק בעריכת דין בארץ ישראל.
הללויה.

נפגשתי עם עו"ד אורי טורקיה-שלס כדי לדבר על המקומות האלו בהם נדרש חוק לנשים.
כלומר, נדרש רק אם את אישה ורוצה שוויון, הכוונה.

דיברנו על:

תיקון 6 לחוק השכר השווה הקובע שמעסיקים גדולים צריכים לפרסם מדי שנה דוח על פערי השכר המגדריים אצלם בארגון.

העלאת גיל הפרישה לנשים באופן הדרגתי שיבטיח כי הנשים מהשכבות החלשות בחברה לא נפגעות.

חקיקת האזיק אלקטרוני שטרם עברה למרות כ-15 שנים שעמותות וארגונים פועלים בנושא כאשר הרעיון הוא לייצר הגנה על נשים נפגעות אלימות שלא תחייב אותן לעזוב את החיים שלהן ולהסתתר.

גישת "כל הקופה" או גישת "רגל בדלת" כאשר מביאות הצעת חוק לאישור.
דרכים אחרות, מלבד משפט, ליצירת שינוי חברתי.

פרק 3 בסדרת "נשים בעולם של גברים"
בואי לשמוע.
דברים שקיבלנו כמובנים מאליהם לא חייבים להיות כך.