כשאני חושבת על משוב אני נזכרת בשירות הצבאי שלי. בפגישה החצי שנתית עם קצינה, לפעמים כזו שמבוגרת ממני בשנה בקושי וסיימה קק"צ אחד קודם, שהגישה לי Shit sandwich כנהוג בחיל האויר: לשימור, לשיפור וסיכום חיובי. השיחות האלו היו המשוב היחיד שקיבלתי בכל השירות הצבאי.
כמעט 20 שנים אחר כך, אני עובדת בחברה קטנה, ללא פונקציית HR, עם אנשים מדהימים ובוס גאון ומוצאת את עצמי מבקשת מפורשות משוב. ואז מבקשת שוב. ושוב. את המשוב (המרגש מאוד, אני מודה) קיבלתי בשיחה בה הודעתי על הפסקת עבודה.
משוב זו מילה גדולה ומפחידה – מצד המנהלת שלא תמיד מרגישה בנוח להגיד את שצריך להיאמר ומצד העובדת שעלולה להרגיש כנכנסת ל"מארב".
אלה ומאיה מגדירות את מטרת המשוב: לשקף התנהלות / התנהגות נתונה במטרה לשפר או לשמר אותה. כלומר, לא רשימה של "לשימור ולשיפור" אלא שיקוף ומתן כלים לעובד.ת לצורך התפתחות ושינוי. כלי לפיתוח עובדים בארגז הכלים של מנהלת.
למה משוב מפחיד אותי?
כולנו רוצות לדעת מה חושבים עלינו ובו זמנית מפחדות לדעת מה חושבים עלינו. גם במקרה של משוב חיובי יכול להיווצר לחץ מהציפיות ממני לעתיד. מטרת המשוב לא תמיד מוגדרת היטב וזה תורם לתחושת אי הוודאות.
משוב פורמלי – קווים לדמותו
- מיינדסט. הכנה של המנהלת עם עצמה לקראת השיחה. כשאני תופסת משוב כהזדמנות לצמיחה, התפתחות ושינוי, כך תיראה השיחה.
- 40:60, משוב הדדי. משוב יעיל לא יכול להיות מונולוג של מנהל.ת. כדאיל היות פתוחה ולאפשר משוב גם מהצג השני.
- כאן ועכשיו, Here & Now. הסתכלות על הסיטואציה בזמן אמת. אם אני רואה שנכנסנו לפינג-פונג, שיש התנגדות, שתיקה – משהו לא עובד כמו שצריך. לעצור ולבדוק את עצמי ואת האינטראקציה ולשקף החוצה. לשקול אם להמשיך את השיחה עכשיו או במועד אחר.
- ציון חוזקות. "כל הכבוד" היא מחמאה גנרית ולא רלוונטית. "המצגת שהכנת היתה ממש מפורטת ועזרה ללקוח להבין את הפרטים." יעבוד טוב יותר.
משוב לא פורמלי
"משוב חם" קורה מיד אחרי פעולה ולא בשיחה שנקבעה מראש. כדי שיהיה יעיל צריך:
- לשיים את הדבר "כרגע אני נותנת לך משוב"
- פניות של מקבל המשוב "את פנויה לשמוע עכשיו, או שאת מעדיפה שנדבר מאוחר יותר ואתן לך את זוית הראייה שלי על איך שעשית…."
משוב מחוץ לעבודה
משוב בעבודה זה נחמד. מה לגבי אינטראקציות עם בן.בת הזוג? הילדים? חברות? מלבד 40:60, כאן ועכשיו וחוזקות, כדאי להקפיד גם על:
- מה הEndpoint שלי? לאן אני רוצה להגיע? מה אני רוצה שיקרה בסוף? בהתאם לזה לבחור מה אני רוצה להגיד.
- עקרון ההפרדה. אם אני נותנת משוב אני רוצה שמי שמולי יתפתח. אני מחוץ לסיטואציה ומי שחשוב זה מי שמולי. כשאני בתוך הסיטואציה זה עלול להישמע בסגנון "אני מרגישה שאת…"
בשורה התחתונה, כשמסתכלים על החיים כהזדמנות להתפתחות – זה מה שהם יהיו עבורי.
מעניין? בואי לשמוע את כל השיחה.
מעניין? יש עוד:
כמה מילים על אלה עיני גז ומאיה בן סעדון:
אלה עיני-גז היא יועצת ארגונית ותיקה ומנחת קבוצות
מאיה בן סעדון מפתחת ומכשירה צוותים בדרך להצלחה
