נפגשתי עם יעל לשיחה על נשים וכסף עם התמקדות בקבלת החלטות.
ניסיון לפענח את הסיבות למצב העגום בו גבר ממוצע ימות עם יותר מדי כסף ואישה ממוצעת תמות עם פחות מדי כסף.

מודל 6 השאלות פותח במקור עבור צוותים וארגונים ככלי לבניית אסטרטגיה. בפרק הזה אנחנו בוחנות את המודל בזירה העסקית וגם בזירה האישית.

מתי תחביב הופך ליותר מרק תחביב? האם יש הגדרה של מספר שעות ביום, בשבוע? האם להתחשב רק בשעות אותן אני משקיעה פיזית או שהזמן בו המחשבות שלי סביב הנושא נחשב גם? האם מדובר בהשפעה של הדבר על החיים שלי? בהכרה ציבורית או מקצועית? יש נקודה מסויימת בה תחביב הופך ל"משהו שאני עושה", משהו שהוא חלק ממי שאני. נגיד הפודקאסט. זה שחוגג השבוע 50 פרקים.

תמיד חשבתי שאני פועלת טוב תחת לחץ. דוחה משימות לדקה שאחרי ה99, כי ככה הביצוע אופטימלי. בשנים האחרונות אני מבינה שהאסטרטגיה הזו פועלת טוב לטווח קצר אבל אין לה היתכנות לטווח ארוך. כלומר, לא בלי מחירים שהיום אני כבר לא בטוחה שאני רוצה לשלם.

אז יש חוקים. ויש גברים ויש נשים.
ובתיאוריה החוק הוא חוק ואמור להיות נכון עבור גברים ונשים כאחד (כאחת?) אבל בפועל יש חוקים שנכתבו באופן ספציפי עבור נשים.
ידעתן את זה?

משוב זו מילה גדולה ומפחידה – מצד המנהלת שלא תמיד מרגישה בנוח להגיד את שצריך להיאמר ומצד העובדת שעלולה להרגיש כנכנסת ל"מארב".
אלה ומאיה מגדירות את מטרת המשוב: לשקף התנהלות / התנהגות נתונה במטרה לשפר או לשמר אותה.