לחץ ושחיקה

אתמול היה אמור להגיע משלוח משופרסל בשעה 12. תכננתי לעבוד על המחשב חצי יום ואחר כך לבשל. בשעה 13, כשהמשלוח עדיין לא הגיע, נזכרתי פתאום שלא קיבלתי SMS עם הצעות לתחליפים ובעצם גם לא היה מייל אישור הזמנה. מילאתי את הסל, קבעתי זמן משלוח, שכנסתי פרטי אשראי ו…לא לחצתי על כפתור האישור.

שבוע קודם הזמנתי מקום במסעדה. אני זוכרת שהתלוננתי בקול רם על מה שהפך להיות סטנדרט חדש במסעדות תל אביביות – השארת פרטי אשראי לביטחון, הכנסתי את פרטי האשראי ובדמיוני ההזמנה הושלמה. הדבר הבא שקרה הוא שהגענו למסעדה ולא היתה הזמנה.

ברביעי בערב קפצה לי תזכורת ביומן שמחר יש לבכור תור לאורטודנטית. היה לי מוזר שמכבי לא אישרו הגעה כמו שעושים תמיד אז התקשרתי לבדוק. לא רק שאין תור למחר – אין תור בכלל. רק לאלוהימה פתרון איך האירוע הזה הגיע ליומן שלי.

אלו רק 3 דוגמאות מהשבועות האחרונים (בחיי שיש עוד, היה לי מבחר די גדול).
תמיד חשבתי שאני פועלת טוב תחת לחץ. דוחה משימות לדקה שאחרי ה99, כי ככה הביצוע אופטימלי. בשנים האחרונות אני מבינה שהאסטרטגיה הזו פועלת טוב לטווח קצר אבל אין לה היתכנות לטווח ארוך. כלומר, לא בלי מחירים שהיום אני כבר לא בטוחה שאני רוצה לשלם.

מושגים חשובים
לחץ אקוטי – תגובה גופנית טבעית המאפשרת לנו להתמודד עם מצבי סכנה ואיומים.
לחץ כרוני – תוצאה של חשיפה ממושכת למצבים מלחיצים אשר לא נפתרים ויוצרים נזק פיזי ונפשי.
שחיקה – תוצאה ישירה של לחץ כרוני. נחווית ביומיום כעייפות ותחושת עומס אבל בפועל מצב בו הגוף והנפש קורסים תחת הלחץ המתמיד, מה שעלול להוביל לבעיות בריאותיות חמורות.

מה מלחיץ נשים וגברים?
א.נשים שונים נלחצים מדברים שונים. בהכללה אפשר לראות יותר נשים שמחזיקות באמונה שהן מצופות גם לדאוג לילדים ולבית וגם לפרנסה משמעותית. לעומת זאת הרבה גברים מאמינים שתפקידם בעיקר לדאוג לפרנסת הבית. כתוצאה, יותר נשים יחוו לחץ מדברים שקשורים בתפקוד הבית והילדים מאשר גברים ויותר גברים ילחצו מגורמים הקשורים לגובה ההכנסה שלהם.

ארבעה ווסתי הלחץ
**מיקוד שליטה**
האם אני רואה את עצמי כבעלת השליטה על מצבי (מיקוד שליטה פנימי), או שאני מייחסת את השליטה לגורמים חיצוניים (מיקוד שליטה חיצוני)? הבנת ההבדל בין שני סוגי המיקוד יכולה לעזור לנו לפתח גישה יותר פרואקטיבית וחיובית כלפי האתגרים בחיינו, ולזהות דרכים בהן אנו יכולים להשפיע על התוצאה של מצבים מסוימים.

**הערכה עצמית**
מורכבת משלושה פרמטרים עיקריים: בהירות (כמה ברורות לי היכולות והמגבלות שלי), איתנות (היכולת שלי להתמיד ולהתמודד עם קשיים), ואהבה עצמית (הכוללת קבלה עצמית וחווית ערך עצמי). פיתוח הערכה עצמית חיובית היא מפתח להפחתת התגובה ללחץ, כיוון שהיא מאפשרת לנו להתמודד עם אתגרים מתוך תחושת עצמאות וביטחון.

**תודעה גמישה**
היכולת שלי להסתגל למצבים חדשים ולגייס מחשבות ותגובות חלופיות במקום להסתמך על תגובות אוטומטיות ומובנות מראש, להתבונן במציאות מזוויות שונות ולמצוא פתרונות יצירתיים לבעיות שנראות ללא פתרון.

**תמיכה**
רשת תמיכה חברתית איכותית (חברות, קהילה בפייסבוק) יכולה לספק לי משאבים נוספים להתמודדות עם לחץ, לא רק על ידי הצגת פתרונות פרקטיים, אלא גם על ידי הפחתת התחושה של בדידות ואי יכולת – זו לא רק אני שמתמודדת עם האתגר הזה.

ד"ר רותם בן חור מסכמת:
אנחנו לא נלחצות ממה שיקרה במציאות אלא ממה שנרגיש אם זה באמת יקרה.
כדי להפחית את תחושת הלחץ והמתח נוכל לשאול 3 שאלות:
מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות?
אם זה באמת יקרה איך אני ארגיש?
מה יעזור לי להתמודד את הרגש/תחושה הזאת?
יכול להיות שבהתחלה לא נדע לענות על השאלות וזה בסדר. אם נשאל את השאלות שוב ושוב התשובות יגיעו והלחץ יפחת.