בחודש האחרון הקשבתי לשני ספרים שכתבה ד"ר אדית אגר – שורדת שואה בת 97. הוריה נשלחו לתאי הגזים מיד עם הגיעם לאושוויץ ואדית ואחותה שרדו את המחנה ואת צעדות המוות ושוחררו בסוף המלחמה ע"י כוחות הצבא האמריקאי.
אין מספיק מילים כדי להסביר כמה אדית היא השראה עבורי. כל משפט שני שהיא אומרת מרגיש לי שאני צריכה לכתוב בגדול על הקיר כדי לא לשכוח ויעיד על כך בן הזוג שלי שבשבועות האחרונים שומע אותי מספרת על אדית בכל מפגש עם חברים או משפחה.
"הרבה פעמים אנחנו לא מרוצות כי אין לנו משהו שאנחנו רוצות או כי יש לנו משהו שאנחנו לא רוצות"
אני זוכרת שיחה עם הפסיכולוגית שלי לפני כמה שנים. היא שאלה אותי ממה בחיים שלי אני מרוצה. בחיי, לא היה תחום בחיים שלי שהייתי מרוצה ממנו. כלומר, הכל היה בסדר. ועדיין לא הייתי מרוצה. היום במבט לאחור (פלוס מאות שעות של טיפול ולמידה) ברור לי שלא המציאות היא הבעיה אלא המבט שלי עליה.
"אינך יכולה לשנות את מה שקרה, אינך יכולה לשנות את מה שעשית או את מה שנעשה לך, אבל את יכולה לבחור איך תחיי עכשיו"
אני חושבת שאם אסכום את הזמן שביליתי במחשבות ושיחות על "מה שקרה", "מה שעשיתי ושנעשה לי" אולי אגיע לשנים. שנים של העלאת גרה חסרת תועלת. זה לא חייב להיות דבר גדול כמו "ההורים שלי" – משפט שאמר לי הבוס ונשאר איתי לשבוע. תיקי בית הספר הזרוקים בכניסה לבית. כל. יום. מחדש.
עכשיו, הרעיון של להסתכל קדימה ולא אחורה הוא לא רעיון חדש עבורי. ובכל זאת, לשמוע את זה מאישה שעברה את אושוויץ נותן משמעות חדשה ומנה הגונה של פרופורציות.
אז איך אחייה עכשיו?
לפני כמה ימים פגשתי חברה אהובה ששיתפה שיש לה קצת בלגן בראש ורוצה לבחון מחדש את סדר העדיפויות שלה, להציב מטרות חדשות. השיחה איתה שלחה אותי לחשוב על כל השיטות שאני מכירה להצבת מטרות, בקריירה ובחיים האישיים.
יעל ואני נפגשנו לשיחה על מודל 6 השאלות שפותח במקור עבור ארגונים ויכול בהחלט לשמש לבחינת אסטרטגיה אישית.
הרבה מודלים מדברים על ערכי ליבה, ערכים שחשובים לי ואני חיה לאורם, ערכים שמשפיעים על קבלת ההחלטות שלי. מי שניסתה להרכיב רשימה של 3-5 ערכי ליבה יודעת כמה קשה המשימה. מודל 6 השאלות נותן מקום לשני סוגים נוספים של ערכים:
- ערכים שאפתניים – ערכים שעדיין לא סיגלתי לעצמי, אבל אני שואפת אליהם ומוכנה להשקיע מאמצים כדי שיהפכו למי שאני. לכל אחת מאיתנו יש ערכים כאלו (נגיד, הלוואי שהייתי קלילה וזורמת יותר) ועצם הגדרתם ותשומת הלב אליהם היא שלב בכיוון הנכון.
- ערכים שגויים – ערכים שאני מחזיקה שהתהוו ללא כוונת תחילה ושלאו דווקא משרתים אותי. אם אגדיר אותם אולי אשים לב אליהם ואצליח לשנותם (אני הראשונה שמתנדבת להביא / להכין / לבוא / לחלק ואולי זה לא תמיד משרת את המטרות שלי).
וציטוט אחרון של ד"ר אדית אגר: "כשיש לי מטרה אני רוצה לוודא שמה שאני מתמקדת בו, הדברים להם אני מקדישה זמן, יקרבו אותי אל המטרה".
וזה בעצם כל הסיפור.
פרק (ודף תרגול) שישלח אותך לחשוב.
מודל 6 השאלות פותח במקור עבור צוותים וארגונים ככלי לבניית אסטרטגיה. בפרק הזה אנחנו בוחנות את המודל בזירה העסקית וגם בזירה האישית.
דיברנו על:
- הייחוד של המודל לעומת מודלים אחרים
- הזווית האישית – אסטרטגיה אישית
- מטרת על / ייעוד
- ערכים שאפתניים וערכים שגויים
- עוגנים אסטרטגיים
- מה הכי חשוב כרגע?
יעל מסכמת: אני חושבת שדבר אחד שכל אחת יכולה לעשות אחרת כבר מחר היא להסתובב בעולם מצוידות בשאלות האלו, אולי אפילו כתובות על פתק קטן בכיס שלנו כדי שיזכיר, ולתרגל את השימוש בהן – בסוף יום ארוך כשאנחנו מתיישבות על הספה להוציא את הפתק מהכיס, לחשוב על היום שהיה לנו ולשאול את עצמינו – האם מה שבחרתי לעשות היום קשור לייעוד שלי? האם איך שהתנהגתי תואם את הערכים שלי? איך הצלחתי במה שעשיתי? מה הכי חשוב לי כרגע? גם אם אין לנו את כל התשובות, עצם שאילת השאלות היא כמו לשלוף את ה"מצפן" שלנו ולכוון אותו לכיוון שאנחנו רוצות ללכת.
