"העיקר זה להופיע"

בספר, ברנה מספרת על בתה, אלן, שהיתה שחיינית תחרותית. המאמן של אלן אמר לה שבתחרות הבאה היא תשתתף במקצה בסגנון פרפר ואלן ממש לא אהבה את הרעיון. היא חזרה הביתה באותו היום והתלוננה שהיא גרועה בסגנון פרפר, בוודאות תגיע אחרונה ובכלל אינה רוצה להשתתף בתחרות!

ברנה מספרת שמיד רצתה לעזור לאלן, להתקשר למאמן, למנוע מאלן את החוויה של להגיע אחרונה בתחרות. היא מספרת שנזכרה מיד בתחושה שלה באירוע דומה שחוותה בילדותה.

כשאני מרגישה שאני ממש חייבת מיד לפעול – לא לפעול!

ברנה מספרת שעם השנים למדה לעצור לפני שהיא פועלת. לחשוב עוד, להתייעץ.

במקרה הזה לאחר מחשבה התבהר לה כי הדבר הנכון לעשות הוא לתת לאלן להתנהל בעצמה מול המאמן (שלא הסכים לשנות לה את המקצה) ולעודד אותה לקראת התחרות. ברנה מספרת על שיחות עם אלן, בהן דיברו על כמה חשוב להעז, להסכים לחשוף את עצמי ולהיות פגיעה ללא קשר לתוצאה הסופית. היא מספרת שעד הרגע בו עלתה אלן לאוטובוס שאסף אותה לתחרות, לא היתה בטוחה אם בתה תעלה או לא.

אלן השתתפה בתחרות ובאמת סיימה אחרונה במקצה שלה. כשיצאה מהמים חיכו לה הוריה בקריאות שמחה וחיבוק גדול. אלן אמרה שזה נורא ואיום להגיע אחרונה והוריה הסכימו איתה. אחרי כמה דקות היא אמרה שהיה פחות נורא ממה שחשבה והיא שמחה שהעזה להופיע.

הסיפור הזה הולך איתי מאז שקראתי את הספר – בהורות שלי לילדי, בהתייחסות שלי לעצמי, בזוגיות.

בכל כך הרבה אירועים בחיים אנחנו נמנעות מתוך מחשבה על התוצאה. לא "לוקחות סיכון" אם אנחנו לא בטוחות איך נצא מהצד השני. דואגות מה יחשבו עלינו, מה נחשוב על עצמינו.

When we spend our lives waiting until we’re perfect or bulletproof before we walk into the arena,
we ultimately sacrifice relationships and opportunities that may not be recoverable,
we squander our precious time, and we turn our backs on our gifts,
those unique contributions that only we can make.

-Brene Brown-

5 תובנות מקריאת הספר

1. פגיעות היא הרכיב המרכזי באותנטיות ומערכות יחסים.
   פגיעות (vulnerability) אינה חולשה, אלא חוזקה. כאשר אני מסכימה להיות פגיעה, להראות את עצמי כמו שאני מול אנשים אחרים, לנסות דברים גם כאשר אני לא בטוחה במאת האחוזים שאצליח, אני משאירה פתח ליצירת קשרים עמוקים ואמיתיים – מערכות יחסים – המובילות לחיים מלאי משמעות.
2. ח בפגיעות הוא ביכולת שלה לסייע לנו לבנות חוסן.
   כאשר אני מרשה לעצמי להיות פגיעה אני חושפת את עצמי לאפשרות של פגיעה או כשלון אבל גם לאפשרות של צמיחה ושינוי. כאשר אני מוכנה לקחת סיכון אני בונה חוסן ומאפשרת לעצמי להיות מוכנה טוב יותר ולהתמודד טוב יותר עם האתגר הבא. פגיעות = אומץ. האומץ להופיע ולהיות מי שאני אפילו אם זה אומר שאני מסתכנת.
3. בושה היא אוניברסלית.
   כולנו חשות בושה. כולנו לא רוצות לדבר על זה. בושה היא הפחד מניתוק – אם אראה את עצמי כפי שאני באמת, האם אנשים ירצו להיות איתי? חשוב לזכור שזהו רגש טבעי. ניתן להתגבר על בושה באמצעות אמפתיה וחמלה – כלפי עצמי וכלפי אחרים. חמלה עצמית תוביל לתחושת ערך עצמי גבוהה יותר וקבלה של האני כפי שאני.
4. גבולות.
   כדי להתאמן בפגיעות, חשוב מאוד לשים גבולות לדעת להגיד "לא" כאשר משהו לא מרגיש נכון. מהצד השני חשוב גם ללמוד להתייחס לעצמי בחמלה והבנה כאשר אני טועה. כאשר אני מציבה גבולות ברורים החוצה ומתאמנת בחמלה עצמית פנימה אני שומרת על עצמי ויוצרת מרחב בטוח שמאפשר לי להיות פגיעה.
5. הכרת תודה.
   כאשר אנו מתמקדות במה שיש ולא במה שאין, נוצרת תחושת סיפוק והגשמה בחיים. אימון יומיומי בהכרת תודה בהכרח יגרום להזזת הפוקוס שלנו לכיוון ההיבטים החיוביים בחיים, דבר שבתורו יגרום לשיפור ברווחה הנפשית שלנו.

מה אפשר לעשות כבר היום בחיים האמיתיים?

1. צנצנת גולות.
   רובינו נוטים לחשוב במונחים של "הכל או כלום". טעות של חברה לא אומרת שהיא כבר לא חברה. זו נקודה אחת פחות בחברות, גולה אחת בצנצנת שמשתנה על בסיס יומיומי.
2. מספיק לדבר על "מספיק"
   החיים שלנו בשליטתינו לחלוטין. יש לי את החופש להיות מי שאני באמת ולא מי שהחברה מכתיבה. אמירות כמו "לא ישנתי מספיק" או "אין לי מספיק חופש בעבודה" – לא רלוונטיות כאשר אני חיה את האני האמיתי שלי. אני מגדירה מה זה מספיק ויכולה לחיות בהתאם.
3. האנשים ביציע.
   אלו כל אותם האנשים שאינם חברים שלי, לא באמת אכפת להם מטובתי. אלו יכולים להיות גם אנשים עם כוונות טובות שכולנו יודעות לאן עשויות להוביל. הרגע בו אפסיק להקשיב להם ולחיות לפי הציפיות והשיפוטיות שלהם יהיה הרגע בו ישתפרו חיי באופן משמעותי.

הספר מלא בדוגמאות שמביאה ברנה מהחיים שלה ומאלפי אנשים שראיינה בשנות עבודתה. מסמך מרתק שכל אחת תוכל למצוא את החיבור האישי שלה אליו ואת הסיפור שילך איתה הלאה. ברנה קוראת לנו לחיות חיים של ״לב שלם״ (Wholehearted) – חיים אותנטיים ומלאי משמעות על פני חיים המוכתבים ע"י ציפיות חברתיות. לחיות את החיים של האני האמיתי שלי ולא את החיים של מי שאני חושבת שאני אמורה להיות.

We can choose courage or we can choose comfort
but we can't have both. Not at the same time.

-Brene Brown-